חיים חפר (במקור: פיינר) (נולד ב-29 באוקטובר 1925), הוא פזמונאי ישראלי. חתן פרס ישראל ופרס סוקולוב.
חיים חפר נולד בעיירה מיסלוביץ שבפולין בשנת 1925 בשם חיים פיינר ליששכר ורבקה פיינר. עלה ארצה בהיותו בן 11, התגורר עם הוריו ואחותו שרה ברעננה. שירת בפלמ"ח ובין היתר השתתף בהברחתם ארצה של מעפילים בהעפלה יבשתית מסוריה ולבנון דרך גבול הצפון. במלחמת העצמאות היה מייסדה ומפקדה של להקת הציזבטרון, להקת הבידור של הפלמ"ח, וכתב את רוב פזמוניה.
לאחר מלחמת העצמאות פרסם את ספרו הראשון "תחמושת קלה" ובו פזמוניו מתקופת הציזבטרון. חלק מפזמונים אלה הפכו להיות מסמלי התקופה: "יצאנו אט", "הקרב האחרון", "הי הגיפ" ואחרים. שורות אחדות מפזמוניו אלה הפכו אף הן לסמלי התקופה:
- "עוד נזכור תחת גשם עופרת איך בסוריה צעד הפלמ"ח" ("רבותי ההיסטוריה חוזרת"): תזכורת להשתתפותו של הפלמ"ח במערכה שבה נכבשו סוריה ולבנון ביוני 1941 מידי אנשי צרפת של וישי.
- "אל הנגב פלוגונת נשלחה עם מקלות כתחליף לרובים" ("רבותי ההיסטוריה חוזרת"): תזכורת לירידת פלוגות בלתי מזוינות של הפלמ"ח לנגב באפריל 1942 לקדם את הפלישה הצפויה של צבאו של רומל, בשיא התקופה שכונתה לימים "מאתיים ימי חרדה".
- "כמוהו אלייך שושנה, בים עוד יפליג קפיטן" ("שושנה שושנה"): המתאר ליווי של ספינת מעפילים (כנראה "